הצלחה בכל תחום בחיים
הצלחה בכל תחום בחיים.
הצלחה בתחום מסוים תלויה בידיעת 2 דברים:
1. היכן אנחנו נמצאים עכשיו ?
(אמונה תת-מודעת לגבי אותו תחום)
2. לאיזה מטרה אנחנו מכוונים באותו תחום ?
(בהירות)
הסיבה למה הדבר הראשון
הוא קודם לכל היא כפולה:
מהפכת המודע
מהפכת המודע.
האם אתה חי ?
באמת ?
איך אתה יודע את זה ?
בגלל שאתה נושם ?
או מדבר ?
או עם עיניים פתוחות ?
ובכן, זה בהחלט מעיד שהגוף שלך חי.
אך האם אתה חי ?
האם אתה מודע לקורה בחיים שלך ?
באמת ?
התשובה היא, 97% מהזמן לא…!
אנשים מתנהלים לרוב בהתנהגות אוטומטית
ומאשימים את הגורל…
הם לא באמת מודעים לזה שהם מופעלים מאוטומט
תשאל את עצמך שאלה פשוטה:
"האם יש תוצאה מסוימת בחיים שלי,
אותה אני לא אוהב כבר לא מעט זמן ?"
בהנחה שהתשובה שלך היא "כן"
(כי אם התשובה שלך היא "לא",
אתה לחלוטין לא מודע למתרחש בחייך…)
דע שיש לך את הכוח לשנות את זה !
וכוח זה יופעל עם
למה אתה לא רוצה לשפר את חייך
למה אתה לא רוצה לשפר את חייך?
על פי מחקרים שונים, כל יום מיליוני אנשים סובלים מ…
– רגשות שליליים (כגון חרדה, כעס, אשמה ועוד)
– דחיינות (פחד מכישלון/הצלחה)
– מערכות יחסים לא מספקות
– חוסר סיפוק מקצועי או חוסר תגמול כלכלי מספיק
– התנהגות הנובעת מחבלה-עצמית
– דאגה לגבי מה אחרים חושבים עלינו ועשיית דברים כדי לרצות אחרים
– דיאלוג-עצמי שלילי (אני לא טוב/חשוב/אהוב מספיק)
החיים לא חייבים להיות כאלה.
עכשיו, הנה החלק המעניין:
רוב האנשים לא מחפשים עזרה !
למה ?
אם כל כך הרבה אנשים מתייסרים עם בעיות אלו,
למה כל כך מעט מחפשים עזרה בהתמודדות איתן ?
הנה מספר תשובות אפשריות:
– הם מאמינים ששינוי קבוע לאורך זמן לא אפשרי
– הם מאמינים שאין פתרון אמיתי
– הם מאמינים ש"שינוי יכול להיות אפשרי לאחרים אבל לא בשבילי."
– הם מאמינים שהבעיות הללו זה חלק מהחיים.
– הם מאוכזבים מניסינות כושלים מהעבר
– הם במבוכה מכך שיש להם חלק מהבעיות הללו,
וחיפוש עזרה משמעותה להודות שזה מצבם ומה זה אומר עליהם.
מובן למה כל כך הרבה אנשים הגיעו למרבית המסקנות הללו.
הם ניסו לשפר את חייהם פעם אחר פעם ללא הצלחה ממשית.
הפתרון הוא
הסיבה למה אין לנו מוטיבציה
הסיבה למה אין לנו מוטיבציה.
האם ניסית אי-פעם לגרום לעצמך מוטיבציה לעשות משהו ?
מה קרה ?
לרוב, זה ודאי עבד בטווח הקצר,
אך סביר להניח שזה לא עבד בטווח הארוך.
האם אז שאלת את עצמך:
"מה לא בסדר איתי ?"
"למה אין לי מוטיבציה לעשות את הדברים שאני באמת רוצה לעשות ?"
זו לא אשמתך !
מוטיבציה זה מושג מלאכותי, כי למעשה הוא לא יכול לעבוד בטווח הארוך.
קודם כל, מהי מוטיבציה ?
תשובה: סיבה/ות לנהוג בדרך מסוימת.
שים לב !
המקור הראשוני לעשייה או אי-עשייה זה האמונות הלא-מודעות שלנו,
ולא "הסיבות", בין אם ניתנו על ידנו או על ידי אחרים.
בטווח הארוך אנשים לא יכולים לקבל מוטיבציה על ידי אחרים,
או על ידי עצמם, לעשות משהו על ידי הבטחת פרס או איום בעונש.
אם אנחנו רוצים לעשות משהו וזה (המטרה ו/או ההתנהגות הדרושה להשגתה)
תואם את האמונות הלא-מודעות שלנו, לא נדרשת שום מוטיבציה.
אנחנו נעשה את זה בטבעיות.
לעומת זאת,
אם מה שאנחנו רוצים לעשות (או אחרים רוצים שנעשה)
לא תואם/נוגד את האמונות הלא-מודעות שלנו,
האמונות שלנו ינצחו את המוטיבציה בטווח הארוך.
אם יש לך ספק לגבי אי-היכולת של המוטיבציה להוביל התנהגות,
תסתכל על מיליוני אנשים בעולם
שכל שנה הרופא שלהם אומר להם שהם ימותו
במידה ולא יפסיקו לעשן,
לא יעשו פעילות פיזית,
לא ישנו את הרגלי האכילה שלהם וכדומה,
והם לא עושים שום שינוי בהתנהגות שלהם.
סביר להניח שמרבית האנשים האלו רוצים לחיות ולא רוצים למות,
ולמרות זאת, הסיבות הללו לא "מניעות" את מרביתם לשנות התנהגות כדי לחיות.
איך לגרום לעצמך לעשות את מה שאתה צריך או רוצה לעשות ?
אם אתה לא עושה את מה שאתה רוצה לעשות,
אל תנסה לחפש מוטיבציה (חיצונית או פנימית).
במצבים כאלו לרוב
תבחר או תפסיד
תבחר או תפסיד.
תבחר או תפסיד, זו השאלה…
שתי המילים המעצימות ביותר הן אני בוחר.
יש כל כך הרבה כוח יצירתי מאחורי מילים אלו.
כוח מדהים.
מרבית האנשים לא מבינים את הכוח של אני בוחר
וככאלו — מפסידים.
הם מאבדים כוח !
הם מאבדים הזדמנות !
והם מאבדים את החוויה שהופכת את החיים לשמחים וזכירים לטובה.
עצוב.
משום שכל מה שכל אחד צריך להגיד זה אני בוחר
למשל,
אני בוחר שיהיה לי יום נהדר…
אני בוחר לאהוב את עצמי היום…
אני בוחר לאהוב את חיי / עבודתי / וכו' ללא קשר למה שקורה…
אני בוחר לעשות את ההחלטות הטובות לי עכשיו…
אם יורדים לשורש העניין, החיים באמת נקבעים על ידי
מה שאנחנו בוחרים שיהיה לנו או לעשות.
צריך להבין, כאשר אנחנו אומרים לעצמנו 'אני בוחר X'
אנחנו יוצרים מעשית 'מרחב עבור X' להתקיים בחיים שלנו.
הבעיה היא שבלמעלה מ-95% מהזמן אנחנו עושים בחירות אוטומטיות.
ובכל פעם כזו, נפסיד…
הסיבה לבחירה האוטומטית היא
תכנות סרטים מעצימים
תכנות סרטים מעצימים.
האם אי פעם חשבת איך ילדים יכולים לשבת שעות
ולצפות בהקלטות חוזרות של הסרט המועדף עליהם ?
זה מדהים איך הם רואים מרצונם את אותו סרט
ללא אף תלונה או דרישה למשהו חדש.
מה שעוד יותר מדהים זה שמבוגרים
עושים אותו דבר עם הימים שלהם.
מרבית האנשים מריצים 'סרטים' בראש שלהם פעם אחר פעם,
הממוקדים באדיקות בצפייה באירוע עבר, רובם חוויות שליליות לא נעימות.
וגם אם הם מסוגלים לרגע להפסיק את ההתבוננות באירועי עבר,
הם מאפשרים לפרשנויות של נסיבות ותוצאות הווה לנהל את החיים שלהם.
ומידי פעם הם יתבוננו על העתיד על ידי
דאגה לגביו או חלימה שמשהו טוב יותר יקרה.
ואז הם מתפלאים למה דברים רעים ממשיכים לקרות להם
או למה הם אף פעם לא מתעלים מעל המחסומים בחיים שלהם !
הבעיה היא ש
הנכס החשוב ביותר לתקשורת מוצלחת
הנכס החשוב ביותר לתקשורת מוצלחת.
הנכס החשוב ביותר לתקשורת מוצלחת הוא היכולת להקשיב.
הקשבה זה כוח יצירתי ממגנט.
החברים שמקשיבים לנו,
הם אלו שאנחנו רוצים להיות איתם, רוצים את קרבתם.
כאשר מקשיבים לנו זה גורם לנו להתרחב ולצמוח.
זה גורם לנו להיות חופשיים ושמחים.
לעומת זאת כאשר מישהו מבקש מאתנו להקשיב לו
ואנחנו נותנים עצות,
לא עשינו את מה שהוא ביקש – להקשיב.
לא כיבדנו אותו ולא עזרנו לו…
אלא לעצמנו (וגם זה לא מדויק)…
מתי הייתה הפעם האחרונה שבאמת הקשבת
לחבר/ה שלך ?
לשותף/ה שלך ?
לילד/ה שלך ?
לבן/ת זוג שלך ?
הקשבה אפקטיבית ידועה כעוזרת יותר מכדור כימי…
נקודה אחת לזכור:
יש הבדל בין שמיעה להקשבה.
אנחנו שומעים עם האזניים
ומקשיבים עם המיינד הרגשי.
כאשר
לנסות להיות חיובי לא עובד
לנסות להיות חיובי לא עובד.
מרבית האנשים מנסים להיות חיוביים.
אנחנו מנסים לשים מסכה חיובית על מה שקורה לנו,
כאשר עמוק בפנים אנחנו מרגישים מאוד לא שמחים.
מרבית האנשים עושים כך בגלל החוכמה הקונבנציונאלית
שעדיף להיות חיובי מאשר שלילי,
אופטימי במקום פסימי.
מזהירים אותנו בעקביות שאנחנו לא צריכים להיות קורבנות,
אלא להסתכל על הצד החיובי של הדברים.
וכמובן שחשוב להעלים מחשבות שליליות מהמודע
כדי שהם לא יתממשו על יד חוק המשיכה.
לרוע המזל, להעמיד פנים שאנחנו
לא מרגישים את מה שאנחנו מרגישים בפועל,
לא מעלים את הרגשות.
כן, אנחנו יכולים להדחיק אותם
כך שאנחנו לא בקשר מלא איתם לזמן קצר.
אך רגשות שאנחנו לא בקשר מודע איתם,
עדיין ישפיעו על ההתנהגות והבריאות שלנו.
פחד מודחק עדייו ינהל את ההתנהגות שלנו,
וכעס מודחק מקושר בין היתר למחלות לב.
חשוב להבין:
כל הרגשות שלנו, חיוביים ושליליים,
הן תוצאה של
ניצוצות תודעה
ניצוצות תודעה.
כמה פעמים אנחנו מוצאים עצמנו נאבקים בעד או נגד מישהו או משהו ?
מרביתנו עושים את זה באופן לא מודע.
הרגל זה מקורו בילדותנו המוקדמת,
כאשר היינו קטנים מידי מכדי שתהיה לנו שליטה על החיים שלנו.
קרו שם בסביבה שלנו, ביחס ישיר או עקיף לנו, דברים שונים
שאנחנו הילדים פרשנו אותם כבעלי משמעות מסוימת.
(לרוב משמעות שלילית)
שם יצרנו תבניות תת-מודעות (תכנות מסוים).
כמבוגרים, התבניות התת-מודעות הללו
מתמידות להתקיים כניצוצות תודעה
העולים בכל פעם שמישהו או משהו מעלה את הזיכרון שלהן.
ואז באותו רגע אנחנו מופעלים אוטומטית
ואנחנו משחזרים את ההתנהגות של הילד שבתוכנו,
ללא קשר למתרחש עכשיו בהווה.
במילים אחרות, אנחנו מגיבים באוטומט כפי שנהגנו כילדים,
בוכים, צועקים, נעלבים, ברוגז, הולכים מכות וכדומה…
ללא קשר למתרחש עכשיו בהווה.
ואנחנו גם בטוחים שאנחנו צודקים…
מזכיר לך משהו…? :-)
וכאן חברים חשוב להתעורר מהחלום הרע הזה ולעשות שני דברים:
הקשר בין הרגלים להצלחה
הקשר בין הרגלים להצלחה.
מה הקשר בין הרגלים להצלחה ?
פשוט…
הסיבות להצליח נמצאות במודע.
כל אחד רוצה להצליח ברמה המודעת…
אך האם עצרת לרגע לחשוב על הדבר הבא ?
אם הסיבות להצליח נמצאות במודע,
הסיבות למה לא-להצליח חייבות להיות בתת-מודע…!
מה זה אומר ?
זה אומר ש
